בכפר קטן רחוק מכאן לחפש יצאתי,
פניי אולי יתגלו לי מתוך החשכה
רוחי לצידי בדיצה תנשוב.
איתי נשאתי חוכמתי לשאול.
בכפר קטן רחוק מכאן זקן מצאתי,
ראשון, חד אותו בקושיה קשה
והוא בנקל ענה.
שני, סופת דרכים על שטיחיו פרש
והוא איתן מולה.
שלישי ורביעי גיחכו ללא הערכה
וצינעתו עליו גברה.
חמישי ועד מנין באותות ובמופתים
כשלו מולו בהכנעה.
זקן חכם מושיט עצה
לכל שחפץ בה,
אליו מכל קצוות עלו וגם ירדו
חמישה להכשיל וחמישה להחשיל.
אני וציפור קטנה קמוצה באגרופי,
מתה או חיה הציפור שבידי?
יגיד חיה אמחץ,
יגיד מתה אשחרר.
הביט בחן, בכה וטען
אם חיה או מתה, בידך הדבר.
בידי אני לעשותי כרוח מנשבת
בידי אני לראות פניי בחשכה. |