מאירה תמיר / סיאנס |
עולה על גדותיו לפעמים
הופך צר מלהכיל"
לקח לי זמן רב כל כך
להבין
עכשיו תנוחי סוף סוף על משכביך
אמא?
נביאה חכמה, נקמנית שכמותך,
אל נא תשמחי לאדי,
היי נא פעם אחת ויחידה לי
קוסמת
חדלתי כבר מחלום אוהבת
רק הסירי הרעה מעל ראשי
כדי שאוכל גם אני
לנוח בשלום על משכבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|