ולפעמים הירח שר לה שיר יפה, ולפעמים היא לא רואה את זה... איך
השקט בא והולך, בא והולך.

יש לילות קסומים, נגועים בקצת פחד,
יש מקומות מדהימים, שמוצאים אותם ביחד.
שירי אהבה ישנים-חדשים,
ממלאים דפים שלמים בגעגועים אפורים.
יש פעמים שאי אפשר לראות יותר,
וזה לא עובר, לא עובר.

ולפעמים הירח שר לה שיר יפה, ולפעמים היא לא רואה את זה... איך
השקט בא והולך, בא והולך.

החלומות בלילה, מזמינים אותך לבוא,
אתה יודע מה הפחד, שמשאיר אותך פה.
אבל בסוף הדרך ההיא, עומדת לה בשקט,
אותה אחת שקטה, שהראתה את הדרך.
איך הירח מביט בלי מילים,
והיא לא שומעת כלום,
גם לא אותו.

ולפעמים הירח שר לה שיר יפה, ולפעמים היא לא רואה את זה... איך
השקט בא והולך, בא והולך.

הוא לימד אותה לא לפחד הלילה,
אולי אתה זוכר איך ביקשת לאהוב.
הוא לימד אותה לחלום, גם שזה קשה לה,
אתה אמרת לה שהכל יהיה טוב.
וירח אדום עוד יעלה הלילה,
כדי לברך לילה של שתיקה.
וככה פתאום, היא מביטה למעלה,
מחפשת את הדרך שהראתם לה.

ולפעמים הירח שר לה שיר יפה, ולפעמים היא לא רואה את זה... איך
השקט בא והולך, בא והולך.

(5.12.05)