ספינות של ייאוש טובעות בים של תקווה,
והרב חובל, שיכור, מוביל את הספינה.
ואנשים על הסיפון, צועקים לרחמים,
והדגים ליבנתים , שומעים ומרכלים.
והספינה ממשיכה לנוע,
לחפש יציבות.
והרב חובל, ממשיך לשתות,
ובתוכו חור גדול של ריקנות.
זהו סיפור חייה של אונייה,
שגם היא כמו כל אחד
מחפשת את עצמה.
מכשולים עוברים עליה בדרך,
והיא לומדת לוותר
ושדורכים עליה כל פעם מחדש,
היא כבר יודעת איך להתגבר.
והיא ממשיכה להפליג על גלי הייאוש,
וטובעת אט אט בים גדול של תקווה אבודה.