עיניה החלו כבר להיכבות
והוא - כמעט השתופף גוו,
בראותם את הדלתות נסגרות
והתקווה - כמעט ולא נראתה עוד.
והנה, התדפק המזל על הפתח
ונלחשה ברכה אל מול המתח
כמנשקת לעיניהם העצובות
ומבטיחה להשיב את האור.
עם בוקר זרחה שמש התמורה
וכאור-חמה עליהם ניצבה,
פותחת צרור זרועותיה
ומבטיחה חום למבקשיה.
הנה היום המאיר את השביל
ללב, שלא לדעוך, השכיל
כי ידע שהאופק כחול וטהור
כאגדת "אין דבר העומד בפני הרצון".
06/02/06 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.