אניה בנאי / טיפות אהבה |
כמו יורה ביום חורף ראשון
הטיפות זולגות אט אט
והלב פועם בלהט
הפעימות נמרצות
והחלון כולו רטוב
העור שלו עוטף אותי
והגשם לא מפסיק לרדת
משהו בחוץ גורם לי להפסיק
קור מקיף אותי פתאום
הוא נלחץ אליי
מצמיד שפתיו המלאות אליי
והגשם מתגבר
יורד כאילו אין מחר
ולנו, יש עולם
הוא רק של שנינו, מיותם.
חיה לי בתוך בועה
וכשאתה הולך
היא מתפוצצת לאיטה
הגשם כבר פסק,
עכשיו אני בוכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|