בדרך למכולת אני רואה אותך
ואני בבוקסר וגופיה שקופה למבטך
אתה מסתכל בי איך אני מזיעה
לוקחת שקית של שוקו קר, מצמידה אותה לפיטמה
אתה שואל לשלומי ומציע עזרה
ואני מתנהגת כאילו בחולשה
נותנת לך לסחוב את המצרכים לדירה
ובדרך מראה לך שאני בלי חזייה
וליד הדלת, כשאתה עוד מבקש שניפגש
אני מזכירה לך שאני בת שבע עשרה ואתה עוד מעט בן ארבעים
וחמש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.