היה זה אחה"צ אביבי שליו ושטוף שמש.
ישוב הייתי במרפסת וחשתי כיצד אני מתמסר מבלי מרמור לליאות
שכולה רוגע.
עוד רגע והייתי כמנמנם כך נראה לפי מראות החלום שהחלו חוצים את
שדה ראייתי מבלי לעורר בי כל שמץ תמיהה.
הנה מצאתי עצמי בעולם שתחילתו בריצודי האור על עיני המסונוורות
והמשכו בהעמדת דברים שבינה ובין חיי בשגרה אין ולו אף תחילתו
של כל דמיון.
היה זה כפר בארץ חסרת שם ובעת הקודמת לימינו המודרניים
הטרופים,
לא אדע לאל נכון מה היה מניין השנים
אך רק זאת ידעתי : הייתה זו תקופה פשוטה ותמימה מזו בה אנו
לרוב מורגלים.
והכפר אין כמותו פינת חמד קטנה ונפלאה של היקום.
כולו פסטורליה מן הסוג אשר הלב אף בעל כורחו פוצח לעומתה
במזמור רננים.
נראו בו גגות אדומים על רקע שדות מוריקים
הבתים התהדרו בינותיהם במשובבות שבגינות.
וחלונות נחבאו מבעד לגדרות חיות מלבלבות.
ברחובות פסעו בניחותא בריות אדיבות מראה
עושות דרכן ללא דאגה מחנות לבית קפה
פרנסה לא הייתה מעצם העניין במקום שכזה
אף כי בזמנו לא היה נראה שיש דבר טבעי מזה
ומחוץ לכפר בשדות פרות לרוב יצאו לרעות
ובין ליחוך גבעול עשב אחד לרעהו
הפעמונים לצווארן צלצולים נעימים השמיעו.
ולמרות קירבת הפרות המחונכות
לא הדיף האוויר מבושם הפרחים מריח זבל גלליהם בשדות.  

לפתע הבחנתי בקהל גדול מתגודד באחת הכיכרות.
הלכתי לשם ואני מלא ציפיות.
איזה אירוע מהנה עומד בפתח?
הרגשתי כי אני מחיש צעדי בשל המתח.
וכשהגעתי למרכז ההתרחשות הבנתי שלא אתאכזב
נראה שפסטיבל שלם הולך וקרב
מחולות מרובי משתתפים כבר מלאו את הכיכר
ועל דוכנים בקרבת מקום חולקו בהמוניהם קנקני שיכר.
במה מאובזרת בתפאורה מורכבת הוקמה בנקודה מרכזית
ומאחורי הקלעים עלו קולות מבטיחים של תזזית
ניסיתי לברר מהי הסיבה שתצדיק קיומו של כזה מאורע
האם נערך הוא לרגל אחד החגים?
או שמא איזו התרחשות מבורכת קרתה
אך בטרם הספקתי לעשות עוד צעד פתאום זה קרה!
מרחוק החלו עולים צלילים כדוגמתם מעולם לא שמעתי
נוראי מבע וטון הם נורו לתוכי
והצפוי לי מכאן ואילך לעולם לא ימוש מזיכרוני.

יבוא המשך...


נכתב בהשראת פואמה סימפונית בעלת שם זהה של סן סנס