הוא חי חיים קצרים
20 שנה של סודות וכאבים
לילה אחרי לילה ישב לבד ובכה
ואמא ידעה,אבל לא היא לא שמעה
וכל פעם שרק ביקש,טעה
אבא דיבר עם החגורה
עם מקל, ועם כל מה שמצא
הסימנים שנצרבו בלב
כאבו יותר מהמכות שקיבל
לא ידע מה זה לב אוהב
ימים שלמים שלא הרים ת'עיניים
פחד להסתכל
ישב בחושך, חרק שיניים
פחד להביט מעלה,
עצם עיניים
היא הציצה מאחורי הקיר
ילדה קטנה עם לב שביר
וכל מכה, כאבה לה יותר
בכתה בשקט, גם ככה זה לא עוזר
הדבר היחיד שהיה מחבר,
שהחזיק אותם בחיים
היתה אותה אהבת אחים
עכשיו הוא בצבא
וקשה לה, היא רוצה
שיהיה לידה, שיחבק אותה
שתרגיש שוב בטוחה...

עכשיו הוא כבר שמח
נכון הוא לא פורח
הוא תמיד בא, ואז בורח
תמיד מבטיח, אל תדאגי אני לא שוכח
במקום בלילה לבכות
הוא חולם חלומות
הוא חי בשטחים
בין מוות לחיים
והיא בבית סופרת את הדקות
מחזיקה את עצמה
לא לדאוג לא לבכות
משפחה מאושרת
ממש מהאגדות...