[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתה לי הרגשה מוזרה שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותו,
כאילו הוא הולך לתמיד.
"תשאר איתי", התחננתי.
הוא הסתכל בי במבט מזלזל, ולקח עוד צעד אחורה.
"כדי שתשקרי לי שוב?!"
השפלתי את מבטי.
"את אפילו לא מכחישה", הוא נשמע כל כך פגוע.
"אני מצטערת", התעמקתי בבלטות המוזרות.
"אני לא מבין? לא חשבת עלי פעם אחת? חשבת שהכל יעבור ואף אחד
לא ידע? מה אני נראה לך... מטומטם? אדיוט?"
הם היו לבנות, עם נקודות שחורות... כמו האלו שיש בבית הספר.
"לא..., אני לא חושבת שאתה מטומטם, וגם לא אדיוט. אני מצטערת",
הרגשתי את הדמעות זולגות באיטיות מעיניי, ומיהרתי למחות אותן
בשרוולי, לפני שישים לב. הרגשתי שאין לי את הזכות לבכות בכלל,
זה הכל באשמתי, אין לי שום זכות לבכות!
"לא, את לא מצטערת. את מצטערת שגיליתי!" ניסיתי לתפוס בידו
ולהרגיע אותו, אבל הוא רק העיף את היד שלי והתרחק ממני.
הרגע שבו אתה מרגיש הכי לבד, זה הרגע הזה שמישהו משאיר אותך
להבין כמה טעית, שמישהו אומר לך שהטעויות שלך - הרסו, ועכשיו,
זה היה רגע כזה.

לפעמים, שקורה לך משהו, כל העולם מתחבר ביחד, כדי להראות לך
שאתה צודק, או טועה, תלוי במצב. העולם גם בלי שהוא ידע, מכוון
אותך.
וכל השירים ברדיו נהיו עלינו, עלי ועליו... וכל העלים שנשרו
מהעצים הזכירו לי את הנשיקה הראשונה שלנו, אפילו הסיפור שקראנו
בשיעור דיבר עלינו.

בלילות חלמתי עליו, חלמתי שהוא מרביץ לי, וזה עשה לי טוב. זה
עזר לי, כי לא הרגשתי כבר כל כך אשמה, הנה הוא מרביץ לי, אני
כבר לא אשמה..., כן, אני יודעת שזה לא בריא.
"כולם אמרו שאת מפלצת, ואני לא רציתי להקשיב", הוא צעק פעם,
"אני לא מפלצת, אני טעיתי. אני לא רציתי לפגוע בך".
"הא, אז עכשיו הכל בסדר. אם סתם שיקרת לי, ורימית אותי, ובגדת
בי, אז זה בסדר שלא רצית לפגוע בי", הוא צעק עלי בטון הכי
מזלזל שלו.
אולי אני באמת מפלצת,
חבל רק שהוא גילה.

(5.2.06)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Kiss rocks?
למה שמישהו ירצה
לנשק אבנ...
אוה! עכשיו אני
מבינה!

זאטוטה
פסיכודלית,
קולטת לאט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/3/06 16:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה