|
תקועה בכורסא בריתוק מרצון
פנייך בוהות אל הקיר
מתעלמת
כועסת
נרגנת.
מגרשת תחושות של חיבה
אין בך שמץ שמחה
אף מילה של עידוד,
שונאת את חייך
ממררת חייו.
לא חמלה בי לא כאב ועלבון
רק כעס אין סוף
על זקנתך שקוברת
זיכרונות נעורים וילדות. |
|
|
אני רק רוצה
להודיע שלא
התכוונתי
לבוליביה
מהסלוגן,
התכוונתי
לבוליביה
המדינה
יאשה מבהיר כמה
דברים אל מול
אפרוח ורוד...
שלא יהיו אי
הבנות... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.