|
תקועה בכורסא בריתוק מרצון
פנייך בוהות אל הקיר
מתעלמת
כועסת
נרגנת.
מגרשת תחושות של חיבה
אין בך שמץ שמחה
אף מילה של עידוד,
שונאת את חייך
ממררת חייו.
לא חמלה בי לא כאב ועלבון
רק כעס אין סוף
על זקנתך שקוברת
זיכרונות נעורים וילדות. |
|
|
And I hath
told'st him,
And he hath
told'st me;
And I hath
told'st him,
And he hath
told'st me;
What hath I
told'st him,
That he hath
told'st me?
I hath told'st
him:
"Go. Get thee
regular with
her."
-E. Ankrie,
Collected
works. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.