שרי יקרה / חושך |
נפרש כמו שמיכת סטן כהה
קרה, נעימה למגע.
חוסמת את דרכי האוויר.
חולש על כל כולי
כל פינה אפלה עורר
הוא מצטלם טוב, ללא ספק
בלתי נסבל.
שוב הוא מגיע
מעורר אותי, מרדים
מציף אותי,
ומטביע.
רוצה שקט,
רוצה מרגוע
גופי עייף מלנסות לצוף
צוללת.
היכן אתה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|