|
למדתי למות מבלי לכאוב
את המכה
למדתי לסלוח לעצמי
על כל דמעה.
ורע לי, רע נורא
יושבת כאן מולך
ובוכה.
למדתי לחוש
אכזבה מהולה בשמחה
להאשים את עצמי
בכל פעם שאני עצובה.
למדתי לשכוח מהאהבה
ולחיות איתך.
אני בוכה.
למדתי למות מבלי לכאוב
את המכה.
סלחתי לעצמי
על כל דמעה ודמעה.
אך נותרתי בודדה,
ללא אמצע וללא התחלה. |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.