|
יופייך נרדף בין שדות פרחים,
על חופי נהר טהור
עקוצת קינאה
מנוסת דרכך -
נמלטת מחילולי נפשך
מחביאה שכיות חמדתך מעיני תאווה
עד אפילת שאול
הבא עלייך בדרך נלוזה
כסומא בארובה
צמא לשתות ממעייניך
נכשל
לא לו את.
לאשת האש המחייה וממיתה |
|
|
אנחנו על הבמה
ואנחנו נשארים
על הבמה!
"היי-פייב" ברגע
הסטורי מרגש,
תובעים את מקומם
בדברי ימי
היצירה העברית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.