|
ובתוך ילדותי השובבה
היו כמשחקים בי הצפנים לעתידי
כחברים דמיוניים
אני בובה והם התוכי והמוות והנחש
אני התום והם המרגלים
שכל הגאווה הילדותית שלי היתה גואה
אז הייתי משוויצה בכיתה
והם לועגים לי
עוד תמותי
עוד תמותי לעיני כולם
אז לכל אחד היה חיים
וחזר הביתה
גם לי היה שביל ספריה באבנים אדומות
והם בילקוטי. |
|
|
נמאס לי להשאיר
כאן סלוגנים
מבלי שיידעו שזה
אני. הגיע הזמן
להטביע את
חותמי!
-"בוא, האמבטיה
מלאה..."
וונאבי, ברגעים
של סאדיזם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.