יושבת בסנטרל פארק ובוחנת עניניים,
מסביבי יש בנינים, מסביבי יש אנשים.
זאת שממולי, כתובה מספר: רזה, מעושנת, גופיה לבנה בלי חזיה,
שותה דיאט קולה, עם כלב או כלבה, לא מבחינה (התרכזתי בכלבה).
ושם בצד יושב בחור בלי חולצה, שנראה מתענין במה שאני עושה.
יש אנשים עם חליפות, שקשורים לעניבה,
ויש אנשים בלי רצונות, שקשורים לכלב או כלבה (לא מבחינה).
ואני יושבת וכותבת, ואין לי נטיות, אבל למה היא לא הולכת.
יש פה אנשים שרצים אחרי כדור שמתכדרר,
ויש כדור שרצים בו אנשים מכודררים.
ויש אותי שכותבת, ויש אותה שכנראה לא בא לה ללכת,
ואנשים מתחלפים, ובטח יש בהם סיפורים. כולם אוכלים, קוראים
ספרים, חכמים?!
אבל הדבר שהכי מענין אותי הוא, שאני יושבת בדשא,
נרטב לי התחת, ואני לא קמה, למה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.