תהילה אור / והפכנו מופקרים |
ברוך בתולי
של צעיפים אדומים.
בין ירוק של יערות הודו
לתכלת האגמים.
במקום הפיזי, הרוחני והרגשי
שבו מסרתי
את נפשי ולבי
אליך לנצח.
שבו ביקשת אותי
לגלגולים.
ובטריות טיפות הגשם,
בערת הלילות
ולחות הימים,
ביקעה אותנו הפומביות
כמו עובר מקרום רחם אמו
אל העולם.
והפכנו מופקרים
לדעות האחרים,
לאכזריות הרגשות האנושיים,
למטווח יריות ההורים,
לעיני הסופרת שבי.
אוקטובר 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|