חץ מפלח את גופי.
החל בקדקדי, כלה בכף רגלי.
לבי נחלק על חדריו לשנים,
דמי מעורקיי נשפך כמים,
חרב על צווארי.
שבולת סוגרת על בטני.

עוד רגע ואטבע,
או ראשי יותז.
בבוא רק רגע יקבע,
המוות הבלתי נועז.

ועוד רגע קט נותר לי לחשוב,
את מה לשנוא ואת מי לאהוב.

רק עוד רגע והכל יגמר,
ללא זכרון מעיד ובלי אומר -
אעלם כלא הייתי, ונפשי תרד לשאול,
וכל אשר עשיתי יטבע בים הגדול.

ועוד רגע קט נותר לי לחשוב,
איך לבכות על עצמי ואיך לכאוב.
האם עליי להתאבל עליי,
או שמא מוטל הדבר על קרובי.