ערפל שמתאדה חושף אותה, את המלאך שלי, שטופה באור לבן בוהק.
אני רואה אותה. רואה את הדבר המדהים הזה עומד מולי, לא יכול
להסיר ממנה את העיניים. לא מאמין שהיא אמיתית. בעדינות שולח
ידי ללחיה, מלטף. אוחז בידה, מצמיד אותה, נושם אותה אליי.
מחבק אותה לאט ובעדינות. מרגיש אותה מחבקת חזרה, זרועותיה
נכרכות סביבי ואני נמס ממגעה הקסום, המענג, המלטף בעדינות את
גבי.
לא רואה דבר מלבדה.
כ"כ אוהב אותה, כ"כ אוהב...
מנשק בעדינות את צווארה, רואה כיצד בגדיה נושרים, חושפים לי את
היצור היפה ביותר בעולם. חושף את עצמי לפניה.
מלטף את גופה, את כל גופה. מרגיש אותה שעה ארוכה.
"אני אוהבת אותך" המילים יצאו סוף סוף מבין שפתיה.
לא יכול לשאת את כל האושר הזה שמציף אותי מכל פינה.
אני אוהב אותה, אוהב אותה יותר מתמיד, לא יודע מה לעשות עם זה.
רוצה לתת לה את כולי. רוצה שהיא תהיה שלי לנצח.
הערפל שוב חזר ועטף אותנו. האור הלבן מסביבה התאדה, העלים אותה
מעיני, מרגיש איך מת הקסם שמחזיק אותנו. בוהה באוויר,  קורא
אחריה, לא מבין. אך אט אט ההבנה חילחלה בי.
מתעורר שטוף זיעה במיטה הקרה, מחפש אותה לידי, בין זרועותי.
התאהבתי בפנטזיה הקטנה שלי.