מבט לחרמון, שמקבל עכשיו משמעות קצת אחרת.
צולם על כר דשא מדהים ליד נחל עינן, איפשהו בין קרית שמונה לבית הלל.
עצוב לי לדמיין את המקום הכי יפה בארץ ריק מאדם. אין מטיילים, אין חבר'ה עם
נרגילות על גדות הנחלים, קניון נחמיה סגור, מכללת תל חי שוממה ואין מי שיאכיל
את כנופיית הכלבים של המעונות... :(
קרית שמונה, למרות שחשבתי שזה בלתי אפשרי, אני מתגעגעת!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|