|
הלילה חבקתי גופך בלהט
ובתפארת התאווה
חוללנו ניגון משכר,
בעטרת של תשוקה
קישטתי פניך
בפרחי רוך נשיקות שפתיי.
הקשבתי לרחשי לבך
הטווי גילה
וידעתי כי בלבבותינו פינה
השייכת רק לי ולך -
מתת אהבתנו היפה.
04/02/06 |
|
|
אחרי שגומרים
לדבר הקול שלנו
ממשיך במרחב.
המילים מתבלגנות
והופכות להמיית
הגלים, לקול
הרוח, לרשרוש
העצים...
אם נפסיק לדבר,
העולם ישתוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.