אנסה לדמיין את הדמות,
בטרם אפסלה מחימר,
אנסה לעמוד על טיבו של כל נקיק,
כל שקע, כל פלג, כל הר.

אדמיין מרקמים וגם צבע,
שערות נפלאות וחיוך,
היאחז הוא מקל או חליל או מחברת?
היישן מוקף טחב או פוך?

היעורר הערצה בכל עין,
האם יימשוך כל אוזן על-דרך?
היישתחוו כל רואיו עת יופיע?
או שמא יכרע בשבילם הוא על ברך.

האם תהילת עולם,
תהיה מנת חלקו עד סוף-ימיו?
או שמא ימות בבדידות ובעוני,
כשרק האמת לשפתיו.

היידע את גדולת הנפלאות,
אותה שדה שובבה - אהבה,
ואם יפגוש בה ולא ימצא חן הוא,
היקמול רק מראות לבלובה?

הישאל שאלות אלו,
עת יפסע בלעדיי בשבילו?
היתכן וישכח שהיה זה אני,
שהתחיל את המסע בשבילו?