גל עמית / הבוקר |
ומתח צעיף עפור על עיני הכל,
ודרך מסך טיפות הגשם
נמסו קוי מיתאר הנוף
ונזלו, מהצד השני של החלון.
הבוקר, הגיע החורף
ומחק את האבק מעל הכל,
ודרך צלצול טיפות הגשם,
שמעתי את הלחישה המשתקפת
אליי, מהצד השני של המראה.
מתי ומה נשבר,
ואיך פתאום קר,
הנוף נזל לתוך החדר,
הלחישה הפכה לצעקה,
רסיסי הזכוכית קרעו את הצעיף,
ועכשיו
אני רואה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|