|
את עוצמת את העיניים
לאט מתרחקת
הלחיים המתוקות
הופכות למלוחות.
אני שולח יד מנחמת
שנקטעת באיבה
והמליחות צורבת בעיניי.
אני נוגע ולא נוגע
מדבר ושותק
ואת בלחישה חרישית
משתתקת.
הצריבה בגרון
הכאב בלב
אני נוגע ולא נוגע
יודע ולא יודע
ופוגע.
והנה עוד סיפור אהבה מגיע לסיומו. |
|
|
והנודניק הזה
עוד מעיז לקרוא
לנו זנזונות!
מיכלי ושירה
מתלוננות להלן
ספיבק מנהלת
ובעלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בהתעלמות מוחלטת
מההיא שאינה
תימניה בכלל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.