קרן שמש רודפת אחר קצה קסם,
משתוממת לאור כוכב זורח בימייה
המרחיב את לבה ומצמיח בה כנפיים
שמרימות אותה עדין,
חזרה לכיוון השמיים
קרן שמש חומקת מקצה פחד תהומי
שהכל פרי דמיונה, בעיניה בלבד הקסם
ולכוכב שלה, איננה אלא קרן חולפת
שנשבתה באורו
ואיבדה חומה בעומק לילו
לעיתים נדמה לקרן שמש
שהכוכב רוצה בה
לריקוד מלא של אור וצל,
אוחזת בה התרגשות עדינה,
הנה היא רוחצת חגיגית כקרן מצפה
מתחדשת,
ולפתע, זוהרו חומק ממנה
נותר רק מרחק האופל בקצה אורו הקר,
המסודר,
מול נשימותיה המואצות,
וברגע היא שוקעת פנימה,
אוספת חומה ועלבונה, שותקת
האם תשוב ללהט זוהרו של כוכב
שטעתה לחשוב שהאיר את דרכה?
האם יוכל להשיב, ולו זוהר נוגה
שילטף חשק קוויה ברוך?
האם יגעו כוכב וקרן שמש
שלא בתעתועיי ערביים חולפים? |
