דב וובר / דיוקן |
ראיתי בך את עצמי, משתקף
בהילת אישונך, מקפץ כמו עפעפייך הדקיקים
שכבתי על ערסל
רך ונעים כמו שפתייך האדמדמות
חייכת, חייכתי
בכית, בכיתי
ליטפתי את סנטרך
אף מלא ביטחון, כמו קרחון מחליק במרכז פנייך
חצי חיוך מבוייש, קסם
קרובים קרובים
זאוס במיטב כישופיו לא יחצה אותנו
נשקת לי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|