תמרה שלי / לילות בלי גג |
הגשמים המלאים אינם פוסחים
מעלינו,
משקים שובע
בתבוסה עתידית של הגוף
הנכנע,
תחום בזמן לבן,
תקרה גבוהה,
על הניצבים
תמונות נוזלות מתוך
מסגרות שתיקה
(ואתה אינך נוטר לי טינה, אינך נוטר לי טינה)
אנו החיים,
כעניין אשר לירח
בטליים המובאים לשחיטה,
גאים כצהרים אצל שדות חיטה
ואתה
מסדר לי שורות שורות
של מתים
על המיטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|