בועז בראל / תפילה |
לנפץ אהבה של שנים
בשביל לילה אחד של תשוקה.
ידיים רעבות מועכות בשרי
המתרפק, מתפרק
לאלף ניצוצות
בכתום וזהב.
אלוהיי, תן לעורבים לנקר את עיניי,
שראו לידתו של כוכב בשמי ערב,
כדי שלא יספרו לעולם
על הפלא,
היופי,
הכאב.
תן לנשרים לנגוס בליבי הדומם,
שדימם, לאט.
לו הייתי אמיץ
הייתי כורע ללדת כוכב,
אבל גם אבק לא נשאר.
הייתי נותן לליבי לדמם בכאב,
אך אני סיממתיהו
במצפון מטופח
ועכשיו הוא דומם.
ואני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|