כמה התרגשתי כשהכרנו
כאילו נועדת להיות שם

כמה צחקתי שדיברנו
כאילו תפקידך הוא להצחיק אותי

כמה רעדתי למגע היד
כאילו מישהו חושב עליי
באמת

אתה כמו פרפר נדיר
שפעם בחיים מופיע
לא אתן לו לחמוק הפעם
אחזק את אצבעותיי
ואפקח את עיניי
להיות ערנית
רק להרגיש אותו קרוב

באת
והרמת אותי למעלה
אולי לא עד הסוף
אבל עדיין ניסית
לגרום לי לשמוח

הפעם נראה לי
שמגיע לי
להיות קצת מאושרת
להיות קצת נאהבת

תן לי את ידך
את ידי כבר נתתי
הפרפר לא יחמוק לי הפעם
ואולי הפעם
אולי הפעם תישאר לעולם...


                   

על זה ששימחת אותי כשהיה לי קצת עצוב...