ג'יימי לנדון / אני, לירי. |
אנשים מסביבי נוהגים כהרגלם.
אני עומדת פה ואף אחד לא שם לב.
אני צורחת, בועטת, קופצת ובוכה,
ומבחוץ לא רואים את זה.
מבחוץ אני אותה ילדה.
אני אוהבת ואכפת לי,
וכואבת וגוססת.
יושבת פה, כבר לא עומדת,
נופלת בלי שמישהו יראה.
אני מהצד והם נופלים,
אני רואה אותם מתמוטטים לאט לאט.
אני מהצד והם מתדרדרים,
אני רואה אותם במדרון החד.
אני דואגת, מתוסכלת,
וחסרת אונים.
אני,
לירי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|