|
הים קורא
בשקט בשקט
לוחש את שמך
אומר את שבלבך
בוכה איתך.
ואת בשמלה לבנה
רטובה בקצוות
נותנת לים
את הנשמות האובדות.
לסדר את נשמתך
אף אחד לא יכול
להסיר את הדאגה מלבך
את הצטמקות נפשך.
את האבנים על כתפייך
את מסרבת להסיר
ממשיכה להעמיס נשמות
וכשהים קורא
בשקט בשקט
את נותנת
את הנשמות האובדות
אולם תמיד על כתפייך ישארו הסודות. |
|
|
אם, נאמר, משני
מקומות שהמרחק
ביניהם 130 ק"מ
יצאו זה לקראת
זה שני רוכבי
אופניים, והרוכב
הראשון יצא בשעה
6:00 בבוקר
במהירות של 20
קמ"ש, בעוד
הרוכב השני יצא
בשעה 9:00 בבוקר
במהירות של 15
קמ"ש, אתם
חושבים שהם
יספיקו לראות
בטי המכוערת?
-המתעניינת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.