זה לא היה לפני הרבה זמן.
בעצם זה היה ממש לפני שבועיים.
כן, ביום שלישי לפני שבועיים הייתי אצלה ודיברנו במשך שעות.
היא סיפרה לי על המסיבה שהיא מתכננת לעשות כשההורים שלה ייסעו
לסוף השבוע.
ישבנו סגורות בחדר, חנוקות מחום ותכננו כל פרט ופרט במסיבה.
חשבנו על הכל, הכל!

המסיבה הייתה מושלמת.
כולם אהבו אותה.
היא הייתה כל כך מאושרת.
להורים לא נודע דבר כשחזרו, רק אחרי זה הם גילו.

אני, בתור חברתה הטובה, הייתי שמחה בשבילה כל כך.
עכשיו אני לא מצליחה לחייך אפילו מעט.
שכחתי.
שכחתי איך מחייכים, איך צוחקים, שכחתי מהי הרגשת שמחה.

הכל השתנה מאז אותה המסיבה, מאז שפגשה את ההוא.
ידיד שלה הביא אותו.
ישר מההתחלה היה ביניהם משהו.
היה משהו בעיניים שלה כשהסתכלה עליו, מין ניצוץ שכזה.
הם דיברו, דיברו המון.
אני חושבת שהיא התאהבה בו.
הם נפגשו אחר כך כמה פעמים, היא כל כך התרגשה מהפגישות הללו.

אם היא הייתה יודעת לפני, כל זה לא היה קורה.
אבל איך, איך אפשר לנחש דבר שכזה?
איך אפשר לתאר שמישהו יכול לעולל דבר כל כך לא אנושי.

זה קרה בתחילת השבוע, ביום ראשון.
היא ביקשה ממני לבוא איתה לפגוש אותו.
היא רצתה שאני אכיר אותו, שאני ממש אכיר אותו ואדע מה היא מצאה
בו.
הסכמתי.

פגשנו אותו בצריף נטוש, כעשרים דקות מהבית שלה.
דיברנו.
היה כיף.
נהנינו מאוד.
גם אני, שבהתחלה לא היה לי נעים.

לאחר שעה וחצי של דיבורים שבהן התחלתי להבין שהיא באמת אוהבת
אותו, הוא ביקש ממני לצאת לכמה דקות כי הוא רוצה לדבר איתה.
יצאתי.
שמעתי את המנעול בדלת נסגר.
זה נראה לי קצת חשוד, אבל לא אמרתי כלום.
חשבתי שאולי הוא לא רוצה שאיכנס ואפריע להם.
כעבור דקה שמעתי אותה צועקת.
ניסיתי לפרוץ את הדלת.
כלום.
הדלת הייתה נעולה.
בעטתי בכל כוחי אבל לא עזר דבר.
צעקה נוספת נשמעה לאחר מספר דקות.
נבהלתי.
צעקתי לה אם היא בסדר.
דממה.
חיפשתי חלון להסתכל, לראות מה קרה לה.
אין.
מצאתי חור קטן והתבוננתי.
ראיתי אותה שוכבת על השולחן שלצדו דיברנו קודם.
הוא שכב מעליה.
המכנסיים שלה היו זרוקים על הרצפה.
היא הייתה מחוסרת הכרה.
הוא אנס אותה ללא רחמים.
לא היה לו אכפת מכלום.
הוא המשיך למרות שלא הייתה בהכרה.
כעבור 12 דקות הוא הפסיק בפתאומיות.
הוא סגר את מכנסיו ופתח את המגירה העליונה בשולחן.
הוא הוציא אולר.
ללא רחמים הוא קרע את חולצתה וחתך את בטנה.
הוא עיטר בכתובות ובחתכים את גופה העירום.
צרחתי.
הוא לא שמע.
משהו השתלט לו על החושים.
הוא התנהג בטירוף.
רצתי הביתה והזמנתי משטרה.
זה היה מאוחר מדי.
הם קבעו את מותה במקום.

הוא ברח, עוד לפני בואה של המשטרה.
הוא מסתובב עכשיו חופשי.
עושה את אותו הדבר למישהי אחרת.
הוא לא משלם על פשעיו.
שימות.
שימות ויישרף בגיהנום.