לפני כמה זמן, אני זוכר שצפיתי בתוכנית "מיליונר". התוכנית
הזאת מנסה לגרות את הצופים בבית, באמצעות העמדת אתגרים למתחרים
ש"כל אחד יכול" לעמוד בהם.
כמה חודשים אחרי זה הציעה התוכנית רעיון "מהפכני" - הצופים
יוכלו להתחרות מהבית על שאלות. איך הם עשו את זה, אתם
שואלים/יודעים. פשוט מאוד - בזמן הפרסומות הם הציגו אתר
טריוויה בסגנון השאלות בתוכנית, ונתנו מספר טלפון שיהיה זמין
אך ורק בזמן הפרסומות, כשבכל מקבץ פרסומות המספר הזה משתנה.
פעם אחת, עוד ניסיתי להתקשר למספר הזה, כי האתגרים שהם מציעים
בדרך כלל לא ממש קשים. עמדנו הנוכחים בחדר בהיכון, אחת עם עט
לרשום את המספר, אחת שמביטה בטלוויזיה בכדי להקריא לכותבת את
המספרים, ואנוכי עם הטלפון, מנסה לחייג לפני שהקו יהיה כבר
תפוס. ניסיתי פעם אחת, ניסיתי פעם שניה, ואז התייאשתי. זה לא
שסתם התייאשתי, שנים אני מתעצבן על השיטות של תוכניות
הטלוויזיה/רדיו להגיע לצופים.
"מליונר", "הכספת", ובקרוב "הפיתוי" פועלות בתהליכי רישום
למשתתפים בתוכנית באותה המתכונת : מתקשרים, משלמים דמי הרשמה,
ובאיזו שהיא צורה מתקבלים להשתתפות בתוכנית ע"י כל מיני
מבחנים.  בהנחה שאדם מוכן לסכן מספר שקלים בכדי להירשם
לתוכנית, שיטת הרישום הזאת מאוד נוחה. אין חוסר בהירות בקשר
להאם הנך בפנים, כלומר, האם תשתתף/י (למרות שמספר הנשים
שמשתתפות בתוכניות האלה הוא מועט להפליא, אך זה כבר נושא אחר)
בתוכנית, ואין צורך לבצע מאמץ טכני עם אמצעי תקשורת כלשהו
(טלפון, אינטרנט, גלויות או משהו דומה). מצד שני הנוחות הזאת
עולה כסף, ומזה התוכנית מתפרנסת (אבל לא רק מזה).
הדרכים האחרות של תוכניות לפנות לצופים, ובד"כ זה ניתן לצופים
בחינם, זה באמצעות מאמץ טכני כלשהו, שלעיתים ניצחון הטכנולוגיה
העדיפה של צופה אחד תגבר על זו של משתתף אחר.
בימים עברו, אני זוכר שתוכניות כמו "שיישאר בנינו", "שמיניות
באוויר" ותוכניות רדיו (בעיקר מצעדי פזמונים), הסתמכו על יונות
הדואר בכדי לתת לצופים הזדמנות להשתתף. כל צופה יכול היה לשלוח
גלויות עם פרטיו, ובחירתו. למשל ב"שיישאר ביננו" זה היה חלום
שדידי הררי היה שולף מאיזשהו "מחשב" שהכיל את פרטי הגלויות
שנשלחו ל-"שיישאר ביננו הטלוויזיה הישראלית רוממה ירושלים
מיקוד 91903" (לא מוזר שאני זוכר את השיר בימינו?!), והצופה
הנבחר/ת זכה/תה להגשים את חלומו/ה. כמו כן, כך גם היו מדרגים
את מצעדי הפזמונים, וחלק מהשולחים היו זוכים בדיסק (סליחה,
קסטה).
בשלב יותר "מתקדם", גילו את הטלפון כמכשיר לריכוז פניות,
והומצאו המושגים "טלמסר" ו"טלכלל". כאן היו ארבע שיטות פעולה
:
1) אם רצו לצבור Pool של משתתפים שהתוכנית תוכל לבחור מהם, היו
פותחים קו טלפון מיוחד, ומורים למשתתפים הפוטנציאלים להתקשר
למספר הזה, ולהשאיר פרטים. עורכי התוכנית היו מוציאים משתתפים
מתוך ה-Pool  באיזה דרך משוכללת כלשהיא. דוגמא לכך היא איך
ש"הכספת" שולפת משתתפים בכדי שיתקשרו עליהם הביתה ע"י מחשב
"משוכלל" שגם למרבה הפלא מדבר ("מתקשר...").
2) במהלך התוכנית המנחים בוחרים אקראית טלפון מספר הטלפונים,
שדרכו יבחר המשתתף. דוגמא אפשר לקחת מ-"גלגל המזל" שבו נבחרו
משתתפים אקראיים להשתתף בתוכנית ולנסות לפתור אמרה בנפרד
מהמתוכנת הרגילה של ההשתתפות בתוכנית. בכדי למנוע ממשתתפים שלא
באמת מקשיבים/צופים בתוכנית להיבחר במה שנחשב צ'ופר לצופים
בתוכנית, הכריחו את מי שענה בטלפון לומר איזשהו פרט שמזוהה עם
התוכנית. למשל, בתוכנית של שוש עטרי ברשת גימל, היו מתקשרים
אקראית, ומי שענה היה צריך לומר "אני קורא מעריב" ולמצוא איזו
כתבה שהופיע בעיתון. אפרופו, לפני כמה שנים, מישהו שנשמע כמו
דידי הררי השאיר לנו הודעה במזכירה עם "סוזי" שנתנה קולות רקע
על כך שהתקשרו אלינו ולא היינו בבית, והפסדנו דחכות וקטעים.
אני לא יודע אם מישהו עבד עלינו, אבל באמת הייתה תוכנית כזאת
בצהרים שהתקשרה לאנשים, אני לא זוכר את שמה, אבל היא הייתה
מאוד פופולרית בתחנות הרדיו האזוריות.
3) בזמן מסוים במהלך התוכנית, מאפשרים למאזינים/צופים להתקשר
למספר טלפון מיוחד, והראשון שפותר זוכה. כך היה, למשל בזהו-זה
שנתנו במהלך אתנחתא מוזיקלית בתוכנית, לאחר שהעלו חידה ב"סערה
על כוס תה" - "האם שולה מהתברואה, נשואה למשה מהתחזוקה, ששונא
את נחמה מהמעבדה ומיהי הדמות המסתורית?". במהלך המוזיקה התנוסס
המספר 426144, ולפעמים גם שרו אותו. לאחר ההפסקה "גב' תשובה"
הייתה מעלה מאזין על הקו שיענה על התשובה, ויזכה בחולצה
ותקליט. (אני מודה שייתכן שערבבתי סגנון הגשת חידות בתוכנית
זאת, אך תמיד זה היה אותו העיקרון).
4) בזמן התוכנית מאפשרים לצופים לבצע בחירה של משהו באמצעות
הטלפון. בד"כ לצופים לא יוצר שכר מפעולה זו, מלבד כוח ההשפעה.
כך היה ב"רואים שש", בו בחרו הצופים ממספר תוכניות שקובי מידן
עם הקוקו שלו הציע. עד היום משתמשים בשיטה זאת לעשיית סקר לא
מדגמי של הצופים לגבי דעתם בנושא מסוים.

בכל השיטות שהצגתי באמצעות שימוש בטלפון, יש או את הבעיה של
חוסר הידיעה בקשר להשתתפות בתוכנית או הבעיה הטכנית של לנסות
לתפוס קו לתוכנית. אני זוכר ששעות הייתי מנסה, ולא היה שום
סיכוי שבעולם לתפוס קו לתוכנית שכן התקשרתי מהדרום, ולצערי
הרב, משום מה הרבה יותר קל להתקשר מתל-אביב לתל-אביב מאשר מערד
לתל-אביב. בסופו של דבר, פרקתי את רצוני הרבה להשתתף באיזו
תוכנית טיפשית ו"להשפיע" ע"י התקשרות לתוכנית פקקים ("ו"פקק"
היה שמה) ששודרה בזמנו ברשת ב' ומושיק טימור הגיש אותה.
התקשרתי, ועד היום, אני חושב שיש לי את ההקלטה, לתוכנית לדווח
על "אפשרויות" לפקקים כבדים באזור תל-ערד בשל תחרות הבלונים
המעופפים שהתקיימה בזמן פסטיבל ערד באותם שנים.
טוב, אני מודה שקצת נסחפתי, אבל באמת היו לחצי תנועה לכיוון
תל-ערד, אבל לא משהו כמו הפקקים באזור המרכז.

כשהתחיל האינטרנט לתפוס תאוצה, חשבתי לתומי שתם עידן האבקות
הטכנולוגית בין הצופים/מאזינים בבית, שכן, אם לכל אחד יש
אפשרות חיבור לאינטרנט, אזי כל אחד יכול לשלוח באופן בלתי תלוי
את בקשתו להשתתף במשחק, בלי להיתקל בצליל תפוס של הטלפון, או
להתאמץ לשלוח גלויה (או משפר גלויות) בדואר. ואכן כל אתרי
המכרזים, עובדים בדרך הזאת, ומאפשרים לכל אחד, באופן בלתי תלוי
כביכול להציע את הצעתו. ה"כביכול" הוא מעצם הרעיון של המכרז,
שלא נסגר עד השניה האחרונה, ובכך המשתתף במכרז בעצם תלוי
ביכולת שלא לחזות את קצב גדילת הסכום עד לסגירת המכרז (אם זה
מכרז שבכל רגע ניתן לראות את ההצעות הזוכות כרגע), או לנחש
מראש מה יהיה הסכום שיזכה ולהגיש כמה הצעות במקביל (כמו במכרז
של המדינה).
השיטה הזאת של האינטרנט טובה מאוד למכרזים, ויכולה להיות גם
טובה לתוכניות טלוויזיה, לפחות לדרך בה בוחרים את המשתתפים
מתוך Pool, אבל לא מתאימה לדרך של מי שמתקשר ראשון זוכה. כן
האינטרנט מאפשר לאפשר בקלות סינון של הצבעות כפולות בתוכניות
בה המשתתפים בוחרים מה הם רוצים לראות או שהם צריכים לענות
לסקר כלשהו, שכן כל גולש ניתן לאפיון ע"י כתובת ה-I.P שלו (שזה
קצת נושא פרוץ), או למחמירים, ע"י יוזר וסיסמא.
מספר תוכניות טלוויזיה כבר התחילו להשתמש במדיום האינטרנט
לבחירות - "המצעד" ותוכנית הכשרונות "בראבו".
כולי תקווה שיפסיקו כבר להטריד את הצופים עם פעולות טכניות
מעצבנות באמצעות הטלפון, ושיפסיקו עם הרעיון של "הראשון זוכה"
כי זה גם ככה גורם לתסכול מיותר אצל הצופים/מאזינים שצריכים
להתאמץ בכדי לזכות במשהו. יש לתוכניות רייטינג, הם ממונות
מפרסומות, וחלקם ממונות ע"י המשתתפים שרוצים להשתתף בתוכנית,
למה להתעלל בצופים בתואנה של "מחלקים לצופים מיליוני שקלים"
כמו שעושות "הכספת" ו"מיליונר".