|
ואני רק רציתי להמשיך
לנסוע לנסוע לנסוע
להקליד אותך עד כלות
בקלות הבלתי נתפסת
שאני תופס אותך
בתפיסתי
שירה כמו תורה
נועדה שיקריאו אותה
המנגינה כבר קיימת בתוכה
ביער ביער
נרקוד נרקוד
נתנה אהבים
נפרוש מגבת לבנה על שיח סרפדים
ונתבולל אחד בשני
הנה הבזקים של קסם טהור
מילים מילים
ומבט אחד מיוחד שנחרט
שניה מדויקת הו כה אורירית
לא זוכר מתי עפתי לאחרונה
לא זוכר מתי לאחרונה עפתי
אני עומד במעגל ומביט סביבי
אבסטרקט אסרטיבי משתולל
הזריחה משווה לאלונים
מראה של שערות ערווה מדוללות
האם אני לבד בחיזיון הזה
אני שואל
הוא אומר שאני משורר
אני אומר לו שהוא שיכור
הוא אומר נחיה ונראה
אני מושיט את ידי למדען שלי
ואומר לו אנחנו
זה פיקציה
אבל זה כל מה שיש עכשיו
זה כל מה שאפשר עכשיו
אם לזרוע אז רק ברינה
עד הקציר אלוהים גדול
והרי אני בעצמי שדה חרוש
זה המרחק
שמעיד על הקירבה
זה האסור
שמעיד על המותר
הוא ביקש להישאר
ואני רק רציתי להמשיך
לנסוע לנסוע לנסוע
ואני רק רציתי להמשיך |
|
נפלת? תקום!
קמת? תמשיך
ללכת... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.