|
פעם היית שם
זוכר רק את שדייך וכשרונך
פעם הצמדת אותם חזק מדי
ואני בקול דק חיזקתי אותך
מרפיון הקשר ההוא
מרופדים היו אברייך
חולים ביגונך המתמשך
נשארו כפות מצביעות
על נשיות אבודה
רבדים רבדים
איירתי אותך בשמן שחור
אין בי כשרון לטשטש מרחב
פנית לסגולות ואני לבתולות
הרקע לקרע נמצא בגוף המקרה
שנתיים תלשתי פיסות נוכחות מעליי
ליטשתי עמדות בשעתיים שבועיות
אפילו הצבעתי בבחירות להדוקים
הפסקתי לגלגל הרגל ואחריות
מיציתי ימים לבד בקיבה ריקה
הגעתי אל לוע נס לחתי
כשכבר לא היית שם
זוכר את המשעול והתהום
בארובות עיניים מפויחות
את אמא נודדת מאז חזרתי
אל חיקה
עשינו קציצות ודיבורים
בשעה שכולם ישנים
מגעים רופפים על השיש הקר
זיהינו ביחד הצפה ותכשיט אהבה
הלופת את צווארי הספוג בה ככתם מונח
מכתר את ראשי המחרחר
מתנגד ונשבר נשבר ומתנגד
עומד ומועד על אגלי הזיעה
במציאות הזייה
אמא מנגבת אותי
נושקת על המצח נחושה
מול קריאת הרע הזאת
עזרה מסבירה עזרה
לך להתהוות מחדש
ישמרך זה שאתה מדבר איתו
רוב הזמן
תן לך כזה
שיחלוף במקום בו
היית שם פעם |
|
הכל נכון חוץ
מהעניין הזה עם
העגלים שאותו
אני מכחיש
בתוקף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.