|
אין
אין מה לעשות עם זה
זה לא עוזב
זה לא יוצא
וזה תמיד יושב בצד האחורי של המוח
יושב ולא נותן לשכוח
יושב ומנקר
לא נותן להתעורר
תחושה אחת
כבר לא זרה
אבל עדיין מוזרה
מערערת לך את השלווה
מתגלגלת בתוך תאי הלב
משחררת גלי כאב
מדי פעם זה כאילו נעלם
פתאום, ככה סתם
ואז זה שוב מופיע
בלי להזהיר, בלי להודיע
ואז זה מזכיר לך הכל
ואתה פשוט כבר לא יכול |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.