בוקר חורפי, תלושה מין המיטה, עיניים הזויות, נשכבת על הכורסה
בידך ספל נס, שתי סוכר עם מעט חלב, מציטה סיגריה ומתנפחת מעשן.
שמש חורפית צולבת דרך סדק וילון, אינך מסיטה את הוילון, הוא
מתקרב, ממלמל הערה על עישון אובססיבי, מושך לראווה את הוילון,
ומפטיר נשיקה במצחך.
הוא שואל איך ישנת, תעני לו שכמו אתמול והוא התעקש איך אתמול
ישנת ואז תעני: "כמו שלשום", השעון מורה על 8, את קמה עטופה
בחלוק הירוק, כל גופך כואב מאמש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.