דן, כבר הכול מוכן
מול וילון אדום ישן
צליל פעמון קטן
סימן - ומתחילים
מוחאים כפיים והעשן
מתפזר לו באולם


דן, כולם בקו יורים
מול קרשים מחוררים
טוענים ת'כדורים
פקודה ומשחררים
מטח ראשון והעשן
מתמוסס לו בעולם


דן, עכשיו נשלים מניין
מול פרוכת ארגמן
קדיש דרבנן
ולקול חזן
אומרים אמן - והעשן
קטורת מעלה קורבן


כולם מחוברים,
מול מסכים קרים
יושבים ומקלידים
ומחפשים מילים.


קשה עכשיו לשבת
האדמה כואבת
כשאתה בתוך ארון ומכוסה
והשתיקה צורבת
והשתיקה אוהבת
ומחבקת את השקט שאתה עושה.