זה סיפור אמיתי, זה סיפור מהחיים, זה בעצם סיפור נדוש. היו
היתה נערה יפיפיה ושמה רבקה. היה לה עור צח כשלג, שיער עבות
אדומות כאש. יום אחד פגשה עלם חמודות שנישבה בקסמיה. היתה זו
אהבה יפה ותמימה כרבקה עצמה. והנה קרה המקרה הנדוש, בחיר ליבה
נפל בקרב. בכתה ימים, בכתה לילות. כך עברו שנים טובות. כולם
אמרו, כולם דרשו - תתחתני, תתחתני. רבקה נכנעה לדפוסים
והתחתנה. הביאה ילדים לעולם אבל מאושרת היא לא היתה. הסיפור
היה צריך להסתיים כאן, אך לא כך היה. רבקה נפלה למישכב שממנו
לא קמה עוד, והיא בת ארבעים שנה. בנשימתה האחרונה רבקה לחשה את
שם אהובה. אני שמעתי אותה כי הייתי לידה. |
