ג'ואן גל בלום / נוכחות |
המיודעת אך פסעה צעד בתולי בפנים החדר ודומיית
ציפייה עטפה את כולו. כמו מביטה מטה, אל
הפסגות אשר כבשה זה מכבר, שלחה
אלי הוד-מלכותה מבט תכול,
הווייתה ביטלה באפתיה
את הצורך במילים
ושקט, ליבי
נדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|