והנה המילים שלי
מנסות
לנשק את העולם

בצדדים שלו
על מצחו
עפעפיים

ליבי חימר רך ואדום
והמציאות תוחבת
אליו את אצבעותיה
היא איננה מבחינה
בריצתה

בטביעות האצבעות
שהיא משאירה לי

כדי שאוכל להתחקות
אחריה
כמו אחרי מאהב
שעוזב
לפנות בוקר
ומשאיר הכל
כפי שהיה
מלבדו.

והנה המילים שלי
מנסות
לנשק את העולם

לפעמים הן מציירות
גרפיטי על לבבות ריקים
בהבל פיהן מסתתרים
אסירים נמלטים

אלו שבאים
לחסות בחלומותי בלילה
גונבים את המילים
ומשאירים אותי כאן
מחכה לך.

1.2.06
עין כרם