ילדה בלי עצות,
נכדת העננים
צאצאית אצות
ובת בטנים.

חמה ופתגמית
של טוב ורע וטוב
ואיך אותי רמית
בגוף רטוב.

קשה כמחוגה,
עוגבת בדיוק,
ירכי החגיגה,
שוקי מילוק.

וחול בטבורך
ומלח שנקרש
וקצף על ראשך
שארית מקדש.

קרקס של עצמות
וגב של אנוכים
חית אדם עד מות
ארבע הירכים.

רגלי הדבש בצל,
ירחים עכוזים.
צנה של פסל אל,
גילוי כיסוי רזים.

הכרח של רצונות
בגוף המכפלה
וגדש עוונות
ועשית כלה.

האם אוסיף: הרי
שוב לא נמצאת בחול
ואחרי
ככלות הכל.

מכאן הכל רואים
אפר ומהותי.
ואת, האם
נשארת איתי.