קולך מחדיר בי דברי אמת צורבים
וצלילי דיאס מסתחררים בפריטות גיטרה מרוטשת.
מיתר שנפרם אך כלל לא מורגש. הדי צלצולים מלטפים בין שנינו, כה
עמוק, עד כדי כאב לבן וצלול. שמחה מלאכותית או צחוק
ממולמל-מזויף.
וטביעת גופי בעיניים מבריקות המסרבות לבכות,
תביעת נפשי השטופה ברגשות ומחשבות אסורים למציאות הזאת.
שירתי משותקת, נאלמת, שקופה, נעלמת בין פריטות מתחזקות ונועזות
של מפרט כסף טהור. הרס עצמי, דמעות מהססות שוטפות אותו לחלוד.
מייתרים נקרעים. עיוורון צחור.
נפשי המפורקת מול דמות יפה ושלמה, שנותרת מושלמת גם כשכל זה
מתרחש לנגד עינה.
להט אדיש, נחישות חלושה.
ונפשי העלובה ממשיכה לפרוט צלילי דיאס מתישים
על גיטרת עץ
חסרת מייתרים.
1.7.2003
חלאס לפוזה! אין לי מושג איך מנגנים בגיטרה :< |