[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ואין דרך לצאת מזה כמקודם.
כאנשים מוערצים הופכים למפלצות,
כשהכפפה נעמדת דום,
הגוף מאבד את התקוות.

ושוב יש הרגשה ריקנית,
על דברים שרציתי לומר,
ושוב מתנגן הניגון הישן כשראיתי תוצר הבכורה על הדף.

נעלם החיוך בסיפוק של המלל,
זורם תחת האצבעות.
כשכואב להרים את העט ולחרוט,
את אותן שלוש אותיות.

כשאחרי כל הברה שנקראת בדממה על גבי הדף הגלוי,
יש להסתיר כל מסר סמוי,
פן תואשם בשיקוץ.

כשרציתי לאותם הימים שחלפו,
איפה היו הם מקודם,
בימים שיכלתי להעלות על הכתב, עולמי בלי חשש לביקורת.
בלי לשמוע מילים מגנות על סרקאזם,
כתיבה שנוצרת לא עולה במודע.
אך גדולת היוצר לעמוד-לו בחוסן ולא לתקן אף מילה.

כי חונכנו תמיד על ערכי פלורליזם,
אז איפה הם,
התמו מכבר?
ותמהתי מדוע איבדתי כל אוזן,
כשניסחתי ביקורת כנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם עגבניה זה
פרי ומלפפון זה
פרי, אז סלט
ירקות נשאר סלט
ירקות רק
בזכותי!



חסה גאה בעצמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/06 2:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קולין מורגאנה-ראנד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה