[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנה מארי
/
חגורה

אני מתלבש.
חולצה, כובע, מכנסיים, ולבסוף, החגורה שקיבלתי אתמול מנאדיה,
אחרי שנשבעתי אמונים וקיבלתי את ברכת ראשי הארגון.

אמא ואבא מחבקים אותי ואומרים שהם יתגעגעו, אך צוחקים שהם
יצטרפו אלי בקרוב.
גם האחים הקטנים שלי עצובים.
הם לא יצטרפו אלי בזמן הקרוב.

אני שם את התיק על הכתפיים ויוצא אל תחנת האוטובוס.
אני עולה על האוטובוס, שלא במפתיע היה עמוס באנשים.

אני נעמד בין זקנה שכנראה יוצאת לקניות, לתלמידה עם אוזניות
ודיסקמן.

האוטובוס נוסע. לא נראה שאנשים צריכים לרדת מהאוטובוס, רק
לעלות עליו.
בחיים לא ראיתי אוטובוס כל כך מלא באנשים. זה משרת נפלא את
המטרה שלי.

"הגיע הזמן", אני חושב ומחייך.

אני לוחץ על החגורה וצורח "אללה הוא אכבר", בידיעה שאלו יהיו
המילים האחרונות שיושבי האוטובוס הזה ישמעו.


נכתב, אם אני זוכרת, כפרוייקט בחיבור. אחיו הגדול של "עומדת
בצומת". עזרה מהעורכת שלי, עם המסכות. כל מי שקרא הופתע בסוף
הסיפור. נראה לי שזה משרת לא רע את מטרת הסיפור- פואנטה, לא?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש אלוהים
בבמה החדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/7/06 21:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנה מארי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה