הלו ילד.
הייתי אמור להיות דוד שלך אבל,
רבתי קצת עם אמא שלך
והתכסחתי עם דודה שלך.
ובכל זאת צוציק,
אם לא היינו מפספסים אחד את השני
בכמה רגעי גורל,
היה לך דוד.
אני יושב עכשיו על כוס יין
ועושה לך כבוד.
באתי לפה היום כדי לשתות לחייך.
להטמין פתק לימים קשים.
לא נשארו לי יונים לשלוח אליך,
כרגע מה שמקשר בינינו זו רק העובדה
שלשנינו חתכו...
(צלקות מאותן הנשים).
אף אחד לא התקשר לומר לי איך קוראים לך
ואני לא מוכן לנחש או להבטיח,
מה מחכה לך מחר.
אני רק יכול לקוות איתך...
זה לא שווה הרבה, אני יודע -
פיספוס של דוד על באר.
ובכל זאת, אני יכול להחביא לך מתנה.
ליום רחוק מאוד, ליום שיכור מאוד,
לוטה בעננה.
כשהוא יבוא (והוא יבוא כי הם באים על כולם),
אחרי שחבטו בך והיכו אותך וזרקו אותך
ואתה מרגיש שזה רק אתה מול כל העולם.
כשהוא יבוא (והוא יבוא),
כשהיא תאמר לך "אתה לא יודע כמה קשה לי"
ותבלבל לך את המוח בהפוך על הפוך
עלפוכעלפוכה...
אתה תמיד מוזמן להרגיש חפשי
ולקפוץ לאיזו כוס או בקבוק...
שפוך חמתך על הדודים אשר לא ידעוך.