שותקת אני
כי יודעת שהדבר הקל ביותר
הוא לברוח,
שהפשוט והטוב בשבילי
הוא להפסיק לחיות,
לכן מציפות אותי
כל כך הרבה מחשבות, תהיות.
איני רוצה לעשות את מה שפשוט
כי אני מצפה מעצמי ליותר
אך רוצה אני בכל ליבי
פשוט לוותר,
כי יודעת אני שבסוף אשבר.
לבד אני חיה
עם כל כך הרבה מחשבות,
רוצה לספר,
אך לא קל לדבר כאן
ולא לעשות.
זקוקה אני שיבינו
כדי שלא אמצא את עצמי במותי
אך איך זה אפשר
אם אני שותקת
את שתיקתי
הצורבת, כואבת
אותי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.