ארבל הכרמלי / עם אמונתה |
עד שהגיעה בת-קול ואותה שמעה.
נטלה בת הקול הרוח הרעה
שהלב - לשכוח רצה,
ועם נפשה השתוחחה
עד שהוחם לבבה-
ידו של מי מן המרחק
שינתה, אולי, גורל לעד?
31/01/06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|