ואני משחק בעיניים פקוחות
עם הילדה שאוהבת בובות וחלומות,
עם מלותיי משורר לה משיריי,
עם חלילי מנגן לה תשוקותיי,
עם אהבתי בא אל אהבתה,
אשר זמן עבר הפכה לקטנת אמונה
בקשר ליכולת התקיימותה,
ומעבירה אל ארץ הפלאים, כראוי למלכה.
ובארץ הפלאים - הפלא הכי גדול
הוא שכבר לא צריך לחלום
כדי לחוש אהבה בין גבר לאישה-
רק להתמסר לתחושת ההוויה שנוצרה,
כאילו שבתה האהבה את הנשמה,
וזו חפצה להיות לעולם אסירתה.
18/05/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.