רבקה גלבר / קוריי הזמן |
נעים בתנועה מעגלית, רכה.
עוצרים לפרקים, בוחנים כל תו,
לומדים קימורים, בוחנים קווי מתאר.
משרטטים תווי אופי, חוקרים, שואלים,
מסמנים את הגבול שהולך ונעלם.
רפרוף אצבעות חושני על ידיי,
מתופף קלות צלילים חדשים,
מעורר בקלילות משבים רחוקים,
מקרב מרחקים אל הנוף המוכר.
צליל נבל ענוג מתנגן במרחב,
מרמז בנחישות שהגיע הזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|